נגישות
לעמוד המועצה ב - Facebook

מכון מחקר ים המלח

מכון מחקר ים המלח

לחצו כאן למעבר לדף ה"פייסבוק" של מכון מחקר ים המלח

 

כתב: דן שחף

התוכנית:

המכון אמור לרכז את המחקר הנעשה היום בים המלח, במסגרת המו"פ, "לעבות" את תחומי העניין ולהגדיר סדר עדיפויות. יחד עם זה להוסיף, בהדרגה, שני נדבכים חשובים: מערכת של לימוד והוראה בתחומים הקשורים לים המלח ולתחומי המחקר, וכן להביא לביצוע המחקרים (בחלקם לפחות) באזור עצמו – ולהתמקמות של חוקרים, ובעתיד גם סטודנטים, באזור. לפיכך הוגדר למכון:

היעד:

מנוף לפיתוח בר קיימא וצמיחה כלכלית של האזור, תוך שמירה על

ערכי טבע, נוף ומורשת.

המטרות:

1. ייזום מחקרים בעלי ערך יישומי.

2. מרכז מידע, הסברה, חינוך ולימוד ים המלח.


כלומר: הדגש הוא על מחקרים שיהיה להם ערך יישומי בפיתוח ובצמיחה של האזור, וכן נעשים מאמצים לרכז קהילת מחקר, עוזרי מחקר ולומדים באזור, כחלק מהמאמץ הדמוגראפי.

בהקשר זה יש מספר דוגמאות בארץ: "מיג'ל" – בגליל העליון, "המכון לחקר המדבר" – בשדה בוקר ו"מכון ערבה" – בקטורה. כל זה, כמובן, בהתייחס לכך שזה מכון מחקר לכל דבר, המעשיר את הידע האנושי בכל מה שקשור לים המלח ומגביר את המודעות בארץ ובעולם לאזורנו.

הפעילות בהקשר להקמת המכון מתרכזת במספר מישורים השלובים זה בזה:

גיבוש התכנים וגיוס החוקרים/מרצים, סיכומים לגבי החסות האקדמאית, בחירת המיקום והתפישה התכנונית, גיוס המימון. לפעילות השוטפת שותפים: יעל מאור – מנהלת מו"פ ים-המלח וכן פרופ' שמעון מוזס – המנהל המדעי.

בהקשר לתכנים: גובשו ארבעה תחומי עניין מרכזיים שבהם יש ייחוד למכון ים המלח:

¨ רפואת אקלים וסביבה-רפואה ובריאות של ים המלח.

¨ לימודי ים המלח: צומח, חי, סביבה, גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, מורשת וכו'.

¨ ניהול משאבי טבע וסביבה, חקר קהילות והתיישבות ושיתוף פעולה אזורי-בינלאומי.

¨ משאבים ייחודיים של ים המלח: צומח, חי ומינרלים ייחודיים בדגש של ביוטכנולוגיה וננו-טכנולוגיה.

אלה נושאים ייחודיים לים המלח, אולם כאלה שיש בהם גם עניין מדעי לאומי ובינלאומי. בהקשר זה אפשר לציין שהמשותף, במידה רבה, לכל הנושאים הנ"ל הוא נושא "החיים בתנאים קיצוניים".

(ים המלח, להזכיר, הוא ריכוז של תנאים קיצוניים: הכי נמוך, הכי מלוח, חם, יבש, ריכוז חמצן, מדבר, אזור גבול, ימה, אתר מורשת תרבותית).

המהלך לגיבוש החסות האקדמאית למכון נמצא בעיצומו, וכנראה שתהא זו חסות של אוניברסיטת בן גוריון באמצעות "המכון לחקר המדבר" בשדה בוקר.

עם זאת יש כוונה לשלב חוקרים מאוניברסיטאות שונות, העוסקים או מעוניינים בנושאי ים המלח, במסגרת פעילות המכון.

בהקשר זה אנו עוסקים בגיבוש שלוש קבוצות מחקר/הוראה עיקריות:

¨ בריאות/רפואת אקלים-סביבה, בחסות מקצועית של בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, בשיתוף בית הספר לרפואה של הטכניון וכן חוקרים נוספים.

¨ ביוטכנולוגיה (חקלאות, צומח, חי) וננו-טכנולוגיה (מינרלים) הנוגעים למשאבי האזור, בשיתוף פעולה בין "המכון לחקר המדבר" בשדה בוקר, חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואחרים.

¨ חקר קהילות והתיישבות האדם סביב ים המלח – ניהול בר קיימא של תשתיות ומשאבי טבע ושיתוף פעולה אזורי ובינלאומי סביב ים המלח, בניהול התשתיות והמשאבים (מים, תיירות, תחבורה, אקולוגיה וכו'). עבודה בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות שונות.

חשוב לציין שכבר היום קיימות מספר פניות לבדיקת התחלה של פעילויות משותפות הקשורות לנ"ל באזור.

כפי שצוין, בנוסף לצד המחקרי, יש כוונה לשלב בפעילות המכון, בהדרגה, ממד של הוראה ולימוד.

בשלב הנראה לעין, מדובר על עוזרי מחקר, תלמידים לתואר שני (ומעלה) ולימודים בתוכניות משותפות עם אוניברסיטאות קיימות: בן גוריון ואחרות. כמו כן תוכניות לתלמידים מחו"ל. הלימודים – בתחומים שצוינו ובנושאים הקשורים למחקר. במקביל מדובר גם על תוכניות מיוחדות ללימודי המשך, למנהלים, לארגונים וכו'.

חשוב לציין גם שהתוכנית לוקחת בחשבון שיתוף פעולה הדוק בין המכון ומערכת בתי הספר באזור, במיוחד בית הספר התיכון, ויצירת הקשר חוקרים-מחקרים-תלמידים. כל זה כחלק מהתפיסה הרחבה המשלבת אל תוך בתי הספר את נושא סביבת החיים שלנו. בכך גם יתאפשר, אנו מקווים, שדרוג נוסף של מערכת החינוך הקיימת באזור.

לגבי המיקום הרי שהכוונה המקורית היא להקים את המכון במצדה. זה מיקום מרכזי מבחינת אזור ים המלח כולו וזה גם מיקום אטרקטיבי ובעל משמעות מיוחדת בארץ ובחו"ל.

בשלב זה אנו נמצאים בבדיקות ובדיונים לגבי אפשרויות הבנייה במצדה, עם רשות הטבע והגנים ועם ארגון אכסניות הנוער, בהם אנו רואים שותפים לקידום התוכנית.

עם סיום גיבוש התוכנית האקדמית וסגל החוקרים וכן קבלת החלטה סופית לגבי המיקום, אפשר יהיה לגשת לשלב של גיוס המימון לפרויקט. ברור לכולם כי רק השגת מימון מיוחד וייעודי תאפשר את מימוש הפרויקט.

ברמה המעשית-תפעולית יש כוונה להפעיל את המכון, בשלב הראשון, במערכת המבנים הקיימת במצדה (באולם, באכסניה) ורק בשלב שני, לאחר גמר תכנון, קבלת אישורים, צבירת "נפח פעילות מתאים" וגיוס המימון – לגשת לבנייה, בשלבים.

ברור שעיקר המימון למכון אמור לבוא מתרומות פרטיות, מקרנות וכו'.

מהלך זה של גיוס כספים לפרויקט, כמו גם לפרויקטים נוספים באזורנו, הוא מהלך של עבודה שיטתית לטווח ארוך והתחלנו לקדם אותו. לשם כך אנו עוסקים גם במהלך של הקמת "אגודת ידידי ים המלח" אבל על כך – בהזדמנות אחרת.